לְהִתְחַרֵט – של מה?

לְהִתְחַרֵט – של מה?

לעתים קרובות מדי אנו מוצאים את עצמנו לא מצליחים אפילו לעמוד בסטנדרט שאנו מצפים מעצמנו. אבל מה הסטנדרט שאלוהים מצפה לנוצרי? זה המקום שבו ישוע מקשה עלינו באמת…

לחץ כאן כדי לחזור אל Can We Do No Wrong?, או על כל אחד מהנושאים האחרים בהמשך:

חזרה בתשובה

העיקרון שכל מי שרוצה להיות נוצרי אמיתי חייב להודות בחטאו - ולהתרחק ממנו - הוא מרכזי בהוראת ישוע.

מהזמן ההוא, ישוע החל להטיף, ולומר, “לְהִתְחַרֵט! כי מלכות השמים בפתח.” (Mat 4:17)

המילה, 'לְהִתְחַרֵט’ ביוונית המקורית הוא, ‘methanoeo;’ ומשמעותו מוגדרת כ, “ל תחשוב שונה אוֹ לאחר מכן, זה, לִשְׁקוֹל שׁוּב (מוסרית ל להרגיש מיחוש): – לְהִתְחַרֵט.” (מחזק קונקורדנציה אנליטית). לכן, המשמעות העיקרית שלו היא 'לשנות את הדרך שבה אתה חושב':’ אבל זה כרוך בהרבה יותר מסתם הסכמה אינטלקטואלית לדרך חשיבה אחרת.

יוחנן המטביל החל להכין את הדרך לישו’ מגיע עם ההודעה, “לְהִתְחַרֵט, כי מלכות השמים בפתח!” (Mat 3:2) אלו שקיבלו את הודעתו היו צפויים להכיר בפומבי בפגמים שלהם ובצורך לשנות על ידי כניעה לטבילה - מעשה טהרה של טיהור - בנהר הירדן. אבל זה, משפיל ככל שיהיה, לא היה מספיק; יוחנן גם עמד על כך שהם חייבים להפיק 'פירות הראויים לתשובה'’ (Lk 3:8). כשנשאל, “מה אם כן עלינו לעשות?” הוא ענה, “מי שיש לו שני מעילים, שייתן למי שאין לו. מי שיש לו אוכל, תן לו לעשות כמוהו.” למוכסי מס, הוא אמר, “לא אסוף יותר ממה שמונה לך;” ולחיילים, “לא לסחוט מאף אחד באלימות, גם לא להאשים אף אחד שלא כדין. תסתפק בשכרך,” (Lk 3:10-14).

אז חזרה בתשובה דורשת הרבה יותר מסתם שינוי במערכת הערכים שלנו ויותר מציבור (ואולי משפיל) הכרה בכך שטעינו. היא חייבת להביא לשינוי אורח החיים ממעשים אנוכיים ופסולים לחמלה וצדק.

חזרה לסיכום

להעלות את הרף

ישוע החל את שירותו הציבורי בהדהוד לקריאתו של יוחנן ובאופן דומה דרש מאנשים להיטבל (Jn 3:22-4:2; Mat 28:19; Mk 16:16; Acts 2:38). אבל ישוע לא רק תומך במה שאמר יוחנן על הפקת פירות הראויים לתשובה: הוא מעלה באופן דרמטי את הסטנדרט! אנו מוצאים את זה מומחש היטב ב'דרשה על ההר' המפורסמת שלו.’

בזה הוא אומר לנו:

“אל תחשוב שבאתי להרוס את התורה או את הנביאים. לא באתי להרוס, אלא להגשים. עבור בהחלט, אני אומר לך, עד ששמים וארץ יעברו, אפילו אות אחת קטנה או מכת עט זעירה אחת לא יעברו בשום אופן מהחוק, עד שכל הדברים יתגשמו. מִי, לָכֵן, יעבור על אחת מהמצוות הקטנות הללו, וללמד אחרים לעשות זאת, ייקרא הכי פחות במלכות השמים; אבל מי שיעשה וילמד אותם ייקרא גדול במלכות השמים. כי אני אומר לכם כי אם לא תעלה צדקתכם על זו של הסופרים והפרושים, אין סיכוי שתיכנסו למלכות השמים.” (Mat 5:17-20)

“שמעת שנאמר לקדמונים, 'לא תרצח;’ ו'מי שירצח יהיה בסכנת הדין.’ אבל אני אומר לך, שכל הכועס על אחיו בלא סיבה יהיה בסכנת הדין; וכל אשר יאמר לאחיו, 'דְפוּפָה!’ יהיו בסכנה של המועצה; ומי שיאמר, 'אתה טיפש!’ יהיה בסכנת אש גהנה.” (Mat 5:21-22)

“שמעת שזה נאמר, 'לא תנאף;’ אבל אני אומר לכם שכל מי שמביט באישה להתאוות בה, ניאף איתה כבר בלבו.” (Mat 5:27-28)

“זה גם נאמר, 'מי שיגרש את אשתו, שייתן לה כתב גירושין,’ אבל אני אומר לכם שכל המפריש את אשתו, למעט הגורם לאי-מוסריות מינית, עושה אותה נואפת; ומי שמתחתן איתה כשהיא מורחק, נואף.” (Mat 5:31-32)

“שוב שמעתם שנאמר להם מימי קדם, 'לא תעשה נדרי שווא, אלא יקיים לה' את נדריך,’ אבל אני אומר לך, אל תישבע בכלל... אבל תן לך 'כן'’ להיות 'כן’ וה'לא' שלך’ להיות 'לא'.’ כל מה שיותר מאלה הוא של הרע.” (Mat 5:33-37)

“שמעת שזה נאמר, 'עין תחת עין, ושן תמורת שן.’ אבל אני אומר לך, אל תתנגד למי שהוא רשע; אלא מי שמכה אותך בלחי הימנית, פנה אליו גם את האחר. אם מישהו תובע אותך לקחת לך את המעיל, תן לו גם את הגלימה שלך. מי שמכריח אותך ללכת מייל אחד, ללכת איתו שניים.” (Mat 5:38-41)

“שמעת שזה נאמר, 'תאהב את רעך, ושנא את האויב שלך.’ אבל אני אומר לך, לאהוב את האויבים שלך, יברך את המקללים אותך, תעשה טוב לאלה ששונאים אותך, ולהתפלל עבור אלה שמתעללים בך ורודפים אותך... (Mat 5:43-44)

וזה, כאילו כל זה לא היה סיכוי מרתיע מספיק, ישוע מסכם חלק זה של השיח שלו באומרו,

“לכן אתה תהיה מושלם, כמו שאביך שבשמים מושלם.” (Mat 5:48)

אבל בוודאי שזה בלתי אפשרי – או שזה? בואו נסתכל מקרוב על מה היה לישו ולתלמידיו לומר על כך.

חזרה לסיכום

חטא לא עוד

יש שתי מקרים שבהם אנו מוצאים את ישוע אומר לאנשים 'לא לחטוא יותר'.’

יֵשׁוּעַ, בעמידה, ראה אותה ואמר, “אִשָׁה, איפה המאשימים שלך? אף אחד לא גינה אותך?”
היא אמרה, “אף אחד, אָדוֹן.”
ישו אמר, “גם אני לא מגנה אותך. תלך בדרך שלך. מעכשיו, לא לחטוא יותר.” (Jn 8:10-11)

לאחר מכן ישוע מצא אותו בבית המקדש, ואמר לו, “לְהַבִּיט, אתה עשוי היטב. אל תחטא יותר, כדי ששום דבר גרוע יותר לא יקרה לך.”(Jn 5:14)

בדוגמה הראשונה שלעיל, ניתן לטעון שישוע פשוט מתייחס לחטא הספציפי של ניאוף. אבל בשני אין התייחסות לחטאים ספציפיים. האם ישוע הציע ברצינות שאפשר לחיות בלי חטא?

בלי תירוצים?

האם זה באמת בלתי מתקבל על הדעת כמו שזה נשמע? השליח פאולוס מעיר,

“שום פיתוי לא לקח אותך מלבד מה שמשותף לאדם. אלוקים נאמן, שלא יאפשר לך להתפתות מעל מה שאתה מסוגל, אבל יעשה עם הפיתוי גם את דרך המילוט, שאולי תוכל לסבול את זה.” (1Cor 10:13)

אם זה המקרה, נראה שלנוצרים אין תירוץ לחטוא בעתיד. אז - מה אם נעשה?

חזרה לסיכום / תמשיך לקרוא…